בקרת כניסה נועדה למנוע כניסת גורמים לא רצויים ולסייע בניהול כניסה מבוקרת, של גורמים אשר מורשים לכניסה (“מעקב נוכחות”). מערכת בקרת כניסה עשויה להיות מוצבת בכניסה ראשית למבנה או בחלקים ספציפיים שלו. אלה האופציות הבולטות בתחום בקרת הכניסה, תרחישי שימוש אופייניים לכך וכמה נקודות מפתח, לגבי השאלה הקריטית של מה כדאי לאיזה מצב:

קודנים

קודנים הם מערכות פשוטות של הקשת קוד על מקשים, בקופסת מתכת קשיחה. מדובר במערכת שדורשת רק סיסמא ושאיננה זקוקה לחיבור למערכות אחרות. לכן, היא נוטה להיות זולה למדי, קלה ומהירה במיוחד להתקנה ובעלת היקף תקלות נמוך. ליכולת בסיסית זו של בקרת כניסה, ניתן להוסיף גם אמצעי בקרת כניסה וזיהוי נוספים, דוגמת קורא כרטיסים מגנטיים או קורא קרבה. גם לאחר הוספתם, המערכת עשויה להישאר מערכת עצמאית לגמרי, שאינה תלויה במערכות אחרות ויש בכך כמובן גם יתרונות וגם חסרונות.

קודן

כרטיסים מגנטיים

מערכות בקרת כניסה מבוססות כרטיס מגנטי מהוות פתרון וותיק ואמין, שעדיין נפוץ. מדובר בהעברת כרטיס מגנטי שמנפיק העסק לעובד או לאורח, במתקן קריאה ייעודי (קורא כרטיסים) שהוא חלק ממנגנון בקרת הכניסה. השימוש בכרטיסים אלה מצטיין במחיר זול יחסית, פשטות וגמישות. עסקים יכולים גם להפיק אותם בעצמם, בעזרת מדפסות ייעודיות לנושא זה. הכרטיסים עשויים ממגוון חומרים אפשריים ויכולים להיות מחיקים וברי כתיבה מחדש ואפילו שקופים.

מערכות קרבה

מערכות קרבה מזהות ממרחק קצר (10 ס”מ כדוגמא אופיינית), אדם שנושא תג זיהוי מסוג זה. טכנולוגיית בסיס בולטת במיוחד עבור מערכות הקרבה היא RFID (Radio-frequency identification). מידע הזיהוי, עשוי להירשם על גבי מדבקות rfid, כרטיסי rfid או תגי rfid. ביחס לתגי זיהוי מגנטיים, תגי קרבה מחזיקים מעמד יותר זמן, מאחר שהם עוברים פחות שחיקה. תגים אלה גם נוטים להיות יותר קומפקטיים. מסיבה זו, הם זמינים במגוון פורמטים שימושיים, דוגמת שילוב במחזיקי מפתחות או בצמידי קרבה עמידים במים, שגם מספקים שטח לכתיבה (לצרכי פרסום או שיווק). עוד פתרון חביב ופופולארי לנשיאתם, הוא “יו יו” עם חוט נמתח.

ניהול ממוחשב

המידע ממערכות בקרת כניסה אלקטרוניות שונות, יכול להיאסף מרחוק אל מערכת ניהול ממוחשבת. איסוף זה, מאפשר להתריע על ניסיונות כניסה חשודים בזמן אמת. כמו כן, בעקבות אירוע אבטחה, הוא מסייע לחקור את הנסיבות בפרוטרוט. בנוסף, המחשוב מקל על ביצוע הגדרות שונות לעמדות הזיהוי ולמשתמשים בתגים, מרחוק ובאופן מרוכז ומסודר. מאחר שרוב העסקים המודרניים משתמשים כבר במילא במחשוב רב ומתקדם למדי, הדבר פותח פתח לשימוש במידע הזה, בשילוב מערכות המחשוב הארגוניות. כך שפתרון ניהול בקרת הכניסה יכול להיות תוכנה בפני עצמה, להיות חלק אינטגראלי מאוסף כלים לניהול העסק או להיות משולב לפי הצורך, במערכות מחשוב שונות של העסק הספציפי, לפי דרישותיו.

ניהול בקרת כניסה

התמהיל המתאים לכם ביותר

מבחינת בחירה בין האופציות השונות לבקרת כניסה, יש להבין ולנתח ביסודיות את אופן השימוש השוטף שיבוצע במערכות אלה.היבט משמעותי מבחינה זו, הוא כמה פעמים יידרש כל אדם לעבור במערכות אלה ובמה זה יהיה כרוך. חשוב שלא לסרבל שלא לצורך ויש כאן את הדילמה הקלאסית, בין אבטחה לבין פרודוקטיביות: מחד, תוספת אבטחה עשויה להפריע לפעילות השוטפת. מאידך, פחות הפרעה לפעילות, עלול להיות יותר מסוכן. בסופו של דבר, הרעיון של “כרטיס חכם” שעליו מרוכז מידע הזדהות מבוקש, חוסך זמן. מערכת כרטיסים מגנטיים יכולה לפעול די בזריזות וקוראי קרבה מוסיפים עוד נדבך של מהירות ונוחות. כך שההפרעה לפעילות מאמצעי האבטחה, יכולה וצריכה להיות כיום מינימאלית. ההיבט הכספי ייקח בחשבון את סוג מוצרי בקרת הכניסה שיש לרכוש, כמות נקודות בקרת הכניסה שעבורה הם דרושים ועלויות תחזוקה ותפעול. עוד היבט, הוא האם מעוניינים או לא בבקרת היציאה מהמבנים. במידה ולא, ישנה האפשרות הפשוטה של “לחצני יציאה”, אשר כשמם כן הם – כל מה שהם עושים, הוא לפתוח דלת בתגובה ללחיצה.

מגוון הרחבות

למערכות בקרת כניסה למיניהן, ניתן להוסיף תכונות ויכולות באופנים שונים. לדוגמא: עינית דיגיטאלית, שמאפשרת לצלם את האנשים שנכנסים לאזור מסוים דרך מערכת בקרת הכניסה. על כרטיסי הזיהוי עצמם מודפס מידע שתלוי בדרישות העסק וגם זה היבט גמיש של אבטחה (שם עובד, תמונתו וכדומה). עוד נזכיר, כי למערכות בקרת הכניסה יש גם היבט פיזי שצריך לקחת בחשבון. הכוונה להגנה מפני ניסיון כניסה באמצעים פרימיטיביים יחסית, כמו ניסיון שבירת הדלת, פריצת המנעול או פירוק הצירים.

אז מה מתאים למה?

לשם ההמחשה, בואו ונדגים בקרת כניסה, במקרה תיאורטי. בהגעה לעסק, ייתכן שהכניסה בשער הראשי תהיה חופשית, בכדי שלא לסבך לקוחות שמגיעים. לאחר מכן, אם נרצה רמת אבטחה בסיסית לאזור משרדי החברה, שממוקם אחרי הלובי, נוכל לשים בכניסה המשותפת למשרדים מנגנון קודן. פירוש הדבר, שאנשים יצטרכו לזכור רק קוד פשוט יחסית בכדי להיכנס. עבור כניסה חד פעמית, ניתן יהיה לפתוח עבורם את הדלת מרחוק, מהקבלה או מבפנים. כעת, נאמר שהמסדרון מתפצל בהמשך ויוצא לשני מתחמים של העסק: מבני הייצור ומעבדות הפיתוח. על הכניסה לאזור הייצור נגן באמצעות מנגנון קורא קרבה, כך שרק עובדים בעלי תג עובד מתאים (שהם במקרה זה תגי קרבה) יוכלו להיכנס לשם. אזור הפיתוח הוא האזור הרגיש ביותר מבחינת ריגול תעשייתי וכדומה ולכן אבטחת ובקרת הכניסה עבורו, תהיה גבוהה במיוחד. סביר שהיא תתבסס על מנגנון קריאה ביומטרי כלשהו (טביעת אצבע, רשתית העין, צורת כף יד ועוד) ואף על שילוב מנגנון ביומטרי וצורת הזדהות נוספת. כאן גם יבוצע ויישמר רישום מפורט של המידע, על כניסות ויציאות באמצעות המערכת.

סגירת תפריט