איך ניתן לשלב טכנולוגיות RFID עם NFC?

מהי טכנולוגיות RFID ?

טכנולוגיות RFID (ראשי תיבות של: Radio Frequency Identification) היא טכנולוגיה של זיהוי בתדר רדיו (האקדמיה ללשון העברית נתנה את השם, וגם החליטה על ראשי תיבות: זָתָ”ר). הזיהוי עובד על ידי תיוג אלקטרוני באמצעות גלי רדיו. 

מערכת RFID מורכבת מטרנספונדר זעיר, מקלט רדיו ומשדר, כמו גם תוכנת RFID מובנית המאחסנת את הנתונים שמתקבלים. כאשר הוא מופעל על ידי פולס תשאול אלקטרומגנטי ממכשיר קורא RFID סמוך, התג משדר נתונים דיגיטליים. אלה נקלטים ומשודרים למסד מידע לשם השוואת נתונים, וחוזרים  לטרנספונדר. במחסנים, למשל, הנתון שעובר הוא בדרך כלל מספר מלאי מזהה, וכך ניתן להשתמש במספר זה למעקב אחר מוצרים במלאי.

תגי RFID יכולים להיות פסיביים, אקטיביים או פסיביים בעלי סוללה. לתג פעיל יש סוללה מובנית והוא משדר מדי פעם את אות הזיהוי שלו. לתג פסיבי בעזרת סוללה יש סוללה קטנה והוא מופעל בנוכחות קורא RFID. תג פסיבי הוא זול וקטן יותר מכיוון שאין לו סוללה; במקום זאת, התג משתמש באנרגיית הרדיו של שידורי הקורא. מצד שני, כדי להפעיל תג פסיבי להעברת אותות, עליו לקבל אות בהספק חזק כמעט פי אלף מתג אקטיבי.

מהי טכנולוגיית NFC? 

NFC (ראשי תיבות של: Near-field communication), או בעברית תקשורת טווח אפס,  היא קבוצה של פרוטוקולי תקשורת המאפשרת תקשורת בין שני מכשירים אלקטרוניים במרחק של 4 ס”מ או פחות. (ישנם כאלה הטוענים שהפרוטוקולים עובדים גם במרחק של 10 ס”מ או פחות). היא מבוססת על טכנולוגיית RFID שהוזכרה קודם, אך משמשת לצרכים שונים. המכשירים חייבים להיות בטווח הזה כדי שה – NFC יפעל. קרבה כזו גם הופכת את NFC לבטוח יותר מטכנולוגיות דומות, למשל לתשלומים ללא מגע.

השוואה בין מערכות RFID ומערכות NFC

 

	NFC	RFID
טווח כיסוי	1-10 ס’מ	3.5 מ’
סוגי תקשורת	דו כיווני	חד-כיווני
מהירות העברת נתונים	איטי יותר – תג אחד בכל פעם	מהיר יותר – תגים מרובים
סוגי מידע	סוגי מידע רבים	נתוני זיהוי פשוטים

טווח כיסוי:

טווח הקריאה של קורא תלוי בתדר בו משתמש המכשיר ובעוצמת המשדר. ביישומים אזרחיים, הטווח של רוב מכשירי ה-RFID אינו עולה על 3-5 מטרים. 

באשר לתקשורת טווח אפס, טווח הקריאה אינו עולה על כמה סנטימטרים, והוא גם חייב להיות בטווח ראייה ישיר. היתרון הגדול הוא שזה מקשה על יירוט העברת הנתונים.

סוג תקשורת: 

טכנולוגיית RFID מספקת תקשורת חד-כיוונית בלבד. התג (בין אם פעיל או פסיבי) שולח נתונים לקורא. הקורא עצמו יכול לסרוק את הנתונים אך אינו מאחסן מידע כלשהו.

כל מכשיר תומך NFC יכול לעבוד גם כקורא וגם כתג. לפיכך, הם מסוגלים לבצע תקשורת חד-כיוונית ודו-כיוונית כאחד.

מהירות העברת נתונים:

קוראי RFID יכולים לסרוק תגים באצוות, ולהעביר נתונים במהירות גבוהה. זה הופך את הטכנולוגיה הזו למתאימה יותר למשימות הכוללות מעקב אחרי מספר אלמנטים.

בתקשורת טווח אפס, מהירות העברת הנתונים המקסימלית אינה עולה על 424 kbit/s, וזה די איטי. נוסף על כך, קורא הנתונים יכול לסרוק רק תג אחד בכל פעם.

סוגי מידע:

תגי RFID יכולים לאחסן רק נתוני זיהוי פשוטים. 

תגי NFC יכולים לשאת מספר סוגי נתונים ולאחסן מידע נוסף. תכונה זו הופכת את טכנולוגיה התקשורת הזו למתאימה ביותר להעברת פרטי תשלום, מידע על כרטיסי אשראי וכו’.

 

הדור הבא של RAIN RFID – RFID – 

לאחרונה התגבשה ברית גלובלית המקדמת את האימוץ האוניברסלי של טכנולוגיית UHF RFID, כלומר בתדר גבוה מאוד (Ultra high frequency). המילה RAIN היא ראשי תיבות של RAdio frequency IdentificatioN, כלומר זיהוי בתדר רדיו. המטרה היא לקשור בין UHF RFID לענן, שבו ניתן לאחסן, לנהל ולשתף נתונים מבוססי RFID באמצעות האינטרנט. 

שילוב טכנולוגיות RFID עם NFC

לכל אחת מהטכנולוגיות יש יתרונות משלה, ושימושים ייעודיים משלה. הנטיה כיום היא לשלב בין הטכנולוגיות על מנת “ליהנות משני העולמות”.

בעוד ש – RAIN RFID מתאים לשימושים תעשייתיים ולוגיסטיים בזכות הטווח הארוך שלו ויכולות הסריקה המבוזרת, יש לו מגבלות בכל הנוגע לאינטראקציה עם משתמש הקצה בשל הצורך בקוראי RAIN RFID יעודיים. כמו כן, כאשר רוצים אינטראקציה מכוונת עם פריט אחד בלבד בתוך סט, מרחק הקריאה הארוך של RAIN RFID יכול להפוך לחיסרון. למרבה המזל, תגים מודרניים מאפשרים כעת לשלב את הטוב משני העולמות. 

ניתן לעשות זאת בשתי דרכים:

1. הפרדה שבבית בין RAIN RFID ו-NFC:

במקרה זה, שבב RAIN RFID + אנטנה ושבב NFC + אנטנה מוטבעים באותו תג RFID. זה מאפשר ניצול של מאפיינים ספציפיים מכל שבב. בנוסף, תג זה הוא אידיאלי עבור תרחישי “הגירה” מכיוון שניתן לעשות שימוש חוזר בתשתית הקיימת. המגבלה היא ששני השבבים אינם מדברים זה עם זה, ויש לתכנת ולקרוא אותם בנפרד.

1. שבב אחד שיכול להשתמש ב-RAIN RFID וב-NFC:

במקרה זה, שבב בודד יכול לדבר באמצעות שני הממשקים. יש לזה את היתרון של זיכרון משותף ומספרים סידוריים הנגישים ביעילות דרך כל אחד מהממשקים. עבור יישומים שהותקנו לאחרונה.